הוצאת היתר בנייה

היתר בנייה מטעם הרשות המקומית הוא רישיון\רשות לביצוע שיפוץ\שינוי בבית, בנייה חדשה או כל שינוי המשפיע על המרחב הציבורי. חשוב להבהיר- ביצוע עבודות אשר דורשות היתר בנייה ללא ההיתר, מעמיד את המבצעים ואת בעל הנכס בפני סכנה של אישום פלילי.

ההיתר ניתן רק לאחר שהוכח לרשות המקומית כי התכנון עומד בסטנדרטים אותם קבעה. תהליך קבלת הרישוי מנוהל על ידי האדריכל, אך כולל ביצוע מספר פעולות מצד היזם (בעל הקרקע).

את הבקשה למתן היתר בנייה עורך אדריכל המבנה, לאחר שהלקוח אישר את תכניות בנייה. הבקשה מוגשת לוועדה המקומית לתכנון ובניה, הכפופה לתקנות התכנון והבניה של משרד הפנים.

על הבקשה להיתר לכלול את המסמכים הבאים:

– הגדרת שימוש מבנה, חומרי בנייה, הקלות מבוקשות, חישוב אחוזי בנייה ושטח בנייה כולל.

– מפת מדידה בתוקף לחצי שנה קודם לכן, תכנית אדריכלית להעמדת המבנה על גבי השטח, ותכנית לפיתוח השטח.

– תכנית אדריכלית של כל מפלס, תכנית גג, חתכים וחזיתות.

– פרטי בניין, תברואה, מערכות טכניות ופרטי פיתוח הקשורים לגדרות.

– הצהרות וחתימות של אדריכל המבנה, מהנדס הבניין והבעלים. יש לצרף לכך נסח טאבו (מנהל רישום מקרקעין) בתוקף ל-6 חודשים קודם לכן, או העתק חוזה חכירה מול מנהל מקרקעי ישראל.

– חתימה של המועצה המקומית, המתקדמת לאחר תשלום אגרות הבנייה.

– במקרים של מגרש דו-משפחתי, יש לקבל את חתימת השותף לחלקה.

– בכל סוג מגרש , אם ישנה כוונה לבנות גדר בנויה, יש להחתים את השכן הגובל.

במקרים בהם השותף לחלקה\שכן מסרב לחתום או מעמיד תנאים לא סבירים, ניתן להפעיל (בהתייעצות עם האדריכל) את 'תקנה 2' של החוק, הכוללת שליחת מכתב בדואר רשום על ידי הרשות המקומית (ועל חשבון היזם),הממוען לגורם הסרבן, על מנת להעניק לו הזדמנות להביע התנגשות באופן מסודר.

אם לא מוגשת התנגדות בפרק הזמן הקבוע בחוק, ההתנגדות נידונה בוועדה, אשר נותנת את החלטתה על פי מצב העניינים.

שלב הדיון בוועדה

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מתכנסת בכל מספר שבועות לדיון, בין היתר בבקשות להיתרי בנייה שהוגשה לה. לאחר הדיון בוועדה, נכתב הפרוטוקול (דך הדרישות) אשר כולל את ההחלטה עצמה, יחד עם רשימת תנאים לצורך קבלת ההיתר. הפרוטוקול מועבר בדואר לאדריכל וליזם. ברוב המקרים, המכתב מגיע כחודש לאחר קיום הדיון.

במקרה בו הוועדה מסרבת לחלק מבקשת ההיתר או לכולה, היזם ראשי להגיש ערעור, בהתאם להתייעצות עם אדריכל , בפני וועדת הערר המחוזית.

תנאים למתן היתר בניית בית פרטי

רשימת התנאים לקבלת היתר משתנה על פי אופי הפרויקט וההבדל בסטנדרטים בין הרשויות השונות.

אלו התנאים המרכזיים שהרשות עשויה לדרוש מהיזם ב"דף הדרישות":

– אישר מנהל מקרקעי ישראל (אם השטח מוחכר)

– אישור פיקוד העורף על תכנית הממ"ד

– הגשת חיובים סטאטיים על ידי מהנדס בניין

– חתימת הרשות לכיבוי אש על ידי יועץ בטיחות

– החתמת חברת תשתיות התקשורת, כגון בזק

– הגשת תכנית סניטארית על ידי מהנדס אינסטלציה

– התחמת רשות העתיקות (באזורים הרלוונטיים)

– הוכחת התקשרות עם אתר לסילוק פסולת בניין המוכר על ידי המשרד להגנת הסביבה.

– חוזה התקשרות עם מכון התקנים\מעבדה מאושרת, באשר לבדיקת איכות הבטון בזמן היצירות, בדיקת מערכת סניטרית, טיח מיוחד בממ"ד, ובדיקת האטימות שלו.

קחו בחשבון שהוצאת היתר לוקח מספר חודשים – בתלות ביעילות של הרשויות, מורכבות הבקשה ומשתנים נוספים.

היתר הבנייה עצמו הוא תשריט הבקשה (המכונה ' גרמושקה '),אליו מצורף טופס חתום עם פרטי הבקשה המלאים. קבלת ההיתר מותנית בתשלום אגרת היתר (כ-35 שקל למ"ר).

ההיתר תקף לשנה, אך אם היסודות למבנה מונחים, התוקף גדל ל-3 שנים. במקביל לתחילת העבודות, מומלץ לבקש מהרשויות חיבור זמני לתשתיות חשמל ומים, לטובת עבודות בנייה, באמצעות טופס-2.

במהלך הבנייה, אדריכל המבנה, אשר מבצע את הפיקוח העליון לצרכי רישוי, נדרש לדווח לוועדה המקומית באופן רשמי בשלבים מסוימים – דו"ח ראשון מוגש בשלב סימון קווי הבניין על ידי המודד. דו"ח שני מוגש בשלב גמר רצפת קומת הכניסה (יחד עם מפת מדידה),דו"ח שלישי בגמר השלד, והדו"ח האחרון עם גמר הבנייה, לצורך אכלוסו של המבנה.